מטופלים מבוגרים עם מחלות נלוות חמורות או מרובות נמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים כתוצאה מהרדמה כללית. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת American journal of case reports, דווח על מקרה של גבר עם מחלת לב איסכמית חמורה ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD - chronic obstructive pulmonary disease), שעבר תיקון של מפרצת באבי העורקים הבטני (abdominal aortic aneurysm). במקרה מתאר את יישום הרדמה סגמנטלית של עמוד השדרה הטורקלי.
עוד בעניין דומה
המטופל, גבר בן 74, אובחן בעבר עם COPD חמור ומחלת לב איסכמית וסווג בדירוג ASAי(American Society of Anesthesiology) כדרגה 4. הוא אובחן עם מפרצת באבי העורקים הבטני בקוטר של 6 ס"מ ונאלץ לעבור תיקון כירורגי של המפרצת עם החדרת שתל סינתטי.
בשל מחסור במיטות ביחידה לטיפול נמרץ והרצון להימנע מהסיבוכים הכרוכים בהרדמה כללית, הוחלט לבצע הרדמה אזורית של עמוד השדרה הטורקלי, שאינה בחירה מקובלת בניתוח מסוג זה.
ההרדמה בעמוד השדרה ניתנה בגובה חוליות החזה 10-11 (Th10-11), תוך שימוש ב-8.5 מ"ג של בופיווקאין, 50 מ"ג של פנטניל ו-4 מ"ג של דקסזון. בנוסף, צנתר אפידורלי הונח באותה הרמה. ההליך הניתוחי נמשך 145 דקות והושלם בהצלחה בטכניקת הרדמה אזורית זו.
כותבי המאמר מסכמים כי ההתקדמות בהרדמה של עמוד השדרה הטורקלי הופכת אותה לחלופה ראויה להרדמה כללית עבור חולים בסיכון גבוה, אפילו בניתוח חירום גדול.
מקור: