עד כה לא נקבע מהו הניהול ההרדמתי האופטימלי ביותר בחולים עם שבץ ב-posterior circulation העוברים טיפול אנדווסקולרי (EVT). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Stroke מטרת החוקרים היתה לבדוק את ההשפעה של אינטובציה מוקדמת בחולים שהשתתפו ב-BASICSי(Basilar Artery International Cooperation Study).
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזת פוסט-הוק על הניסוי האקראי, מבוקר ורב מרכזי BASICS, אשר השווה את היעילות של EVT לעומת הטיפול הטוב ביותר בלבד בחולים עם חסימה של העורק הבזילרי. כעת, במסגרת האנליזה פוסט-הוק, החוקרים השתמשו במודל רגרסיה על מנת לבדוק את הנתון של אינטובציה מוקדמת שנערכה במהלך 24 השעות הראשונות מעת הזמן המשוער של חסימת העורק הבזילרי, כמשתנה לוואי נוסף.
כמו כן, החוקרים העריכו את הסיכונים היחסיים המתוקננים עבור תוצאים מיטביים, אשר הוגדרו כציון 0 עד 3 ב-modified Rankin Scale לאחר 90 יום ו-common odds ratio מתוקננים הוערכו לשינוי בהתפלגות ציוני modified Rankin Scale לאחר 90 יום.
בקריטריוני ההכללה לאנליזה עמדו בסך הכל 289 מטופלים (151 בקבוצת EVT ו-138 בקבוצת הטיפול הרפואי הטוב ביותר), מתוך סך של 300 מטופלים שהשתתפו ב-BASICS.
בהשוואה לטיפול רפואי בלבד, EVT נקשר עם סיכון גבוה יותר לאינטובציה מוקדמת (סיכון יחסי, 1.29; רווח בר-סמך של 95%, 1.09-1.53; P<0.01) ואינטובציה מוקדמת נקשרה באופן שלילי עם תוצא מיטבי (סיכון יחסי, 0.61 ; רווח בר-סמך של 95% 0.45-0.84; P=0.002).
אף על פי שלא נצפתה השפעה כוללת של הטיפול עם EVT על התוצא המיטבי (סיכון יחסי, 1.34; רווח בר-סמך של 95%, 0.95-1.55; P=0.121), EVT נקשר עם תוצא מיטבי (סיכון יחסי, 1.34; רווח בר-סמך של 95% 1.05–1.71; P=0.018) ועם נטייה לציונים נמוכים יותר ב-modified Rankin Scale (common odds ratio מתוקנן, 1.63; רווח בר-סמך של 95%, 1.04–2.57; P=0.033) בעת תיקנון לאינטובציה מוקדמת.
לסיכום, באנליזה פוסט-הוק שאותה ערכו החוקרים על הניסוי הניטרלי BASICS, אינטובציה מוקדמת נקשרה עם תוצאים שאינם מיטביים.
החוקרים מציינים כי ממצאיהם עשויים להצביע על תועלת פוטנציאלית מופחתת של הטיפול עם EVT, וזאת על ידי השפעות עקיפות הנובעות מהסיכון עקב אינטובציה מוקדמת. עוד מציינים החוקרים כי במסגרת ניסויים עתידיים יש להתחשב בקשר זה בעת הערכת היעילות של EVT בחולים עם חסימה של העורק הבזילרי.
מקור: