מצב הכרה ורמת הכאב במהלך סדציה פליאטיבית מוערכים בדרך כלל על ידי סקאלות סוביקטיביות תצפיתיות, אך השימוש בסקאלות אלו מוטל לאחרונה בספק.
עוד בעניין דומה
קבוצת חוקרים ורופאים מאוניברסיטת בריסל מדווחים על מקרה של הרדמה פליאטיבית בו הושוו דרכי ניטור אלה לדרכי ניטור אובייקיטיביות חדשות.
אישה באמצע שנות ה-80 התקבלה ביחידה לטיפול פליאטיבי, עם לוקמיה לימפטית כרונית, דיכאון ולאחר שבץ מוחי, עם hemiplegia בצד ימין ואפזיה. המטופלת לא היתה מסוגלת לאכול וחוותה בחילה והקאות. לפני הכניסה, המטופלת הביעה את רצונה להפסיק את הטיפול במספר הזדמנויות נפרדות.
התקבלה ההחלטה להתחיל בהרדמה פליאטיבית. המטופלת הסכימה לקחת חלק במחקר כדי להעריך את רמת הנוחות והכאב באמצעות שני מכשירי ניטור (צג NeuroSense ו-Analgesia Nociception Index).
המטופלת נפטרה 90 שעות לאחר תחילת ההרדמה הפליאטיבית. טיטרציה של התרופה היתה מאתגרת וההרגעה לא הייה עמוקה מספיק במהלך היומיים הראשונים. 13 הערכות שנערכו עם סולם ההרדמה של ראמזי (Ramsay Sedation Scale) הראו כי החולה נכנסה לשינה עמוקה, בעוד שלמעשה צג NeuroSense ציין אחרת.
מקרה זה מדגים את היתכנות ואת היתרונות הפוטנציאליים של שימוש בניטור אובייקטיבי לצורך הערכה של כאב וחוסר נוחות בחולים תחת סדציה פליאטיבית.
מקור: