המחקר הינו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל מבוגרים שעברו אנגיוגרפיה כלילית בשל תסמונת כלילית חריפה בתוך 30 יום לאחר ניתוח לא לבבי בבית חולים גדול שלישוני בין ינואר 2008 ויולי 2015.

תוצאות האנגיוגרפיה נסקרו על ידי שני קרדיולוגים עצמאיים שהיו סמויים לנתונים קליניים ותוצאים. תסמונת כלילית חריפה סווגה כאוטם לבבי עם עליות ST, אוטם לבבי ללא עליות ST או אנגינה לא יציבה. אוטם לבבי נקבע כסוג 1 (קריעת פלאק טרשתי), סוג 2 (איסכמיה ע”ר דרישה) או סוג 4b (סטנט תרומבוזיס).

בקרב 215,077 מטופלים שנסקרו, 146 מטופלים זוהו כסובלים מתסמונת כלילית חריפה: 117 סווגו כאוטם ללבי ללא עליות STי(80.1%), 21 (14.4%) כאוטם לבבי עם עליות ST ו-8 (5.5%) כאנגינה לא יציבה.

לאחר אנגיוגרפיה כלילית, מרבית המטופלים סווגו כאיסכמיה ע”ר דרישה (אוטם לבבי סוג 2, 106 מטופלים, 72.6%) בהשוואה לתרומבוזיס חריף (אוטם לבבי סוג 1, 37 מטופלים, 25.3%) וסטנט תרומבוזיס (סוג 4b,י3 מטופלים, 2.1%).

מחלת לב כלילית לא חסימתית קלה או לא קיימת נמצאה בקרב 39 מטופלים (26.7%). בקרב 14 מטופלים (9.6%), תסמונת כלילית חריפה הייתה ככל הנראה על רקע קרדיומיופתיה הנגרמת בשל סטרס (stress-induced cardiomyopathy). שיעורי תמותה מצטברים כעבור 30 יום ושנה היו 7% ו-14%, בהתאמה.

לסיכום, המכניזם המוביל לתסמונת כלילית חריפה סביב ניתוח בעוקבה זו היה איסכמיה ע”ר דרישה. תת קבוצה של מטופלים הייתה ללא כל עדות למחלת לב כלילית חסימתית, אבל הממצאים היו עקביים עם קרדיומיופתיה הנגרמת בשל סטרס.

מקור:

Helwani MA, Amin A, Lavigne P, Rao S, Oesterreich S, Samaha E, Brown JC, Nagele P. Etiology of acute coronary syndrome after noncardiac surgery. Anesthesiology: The Journal of the American Society of Anesthesiologists. 2018 Jun 1;128(6):1084-91.

ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלה קורונרית,  מחלת לב כלילית,  ניתוח