דבר יו"ר האיגוד

סיכום פעילות וועד האיגוד 2011-2014, פרופ' בני דרנגר, יו"ר

פעילות הוועד הנוכחי החלה לאחר המאבק הממושך של הרופאים בשנת 2011.
בהשתתפות פעילה של מנהלי מחלקות ההרדמה והוועד התבצע יישום ההסכם הסבוך, כאשר גם לוועד הקודם בראשות היו"ר הקודם, פרופ' עזריאל פרל, היה חלק נכבד במלאכה.

פעילות האיגוד מתרכזת בפיתוח נושאי חינוך, קידום פעילות החוגים, וזאת על ידי עידוד לקיום כנסים וסדנאות, פיתוח הנחיות בתחומי פעילות קלינית, תמיכה במחלקות וביחידים, חיזוק הקשרים עם איגודים בינלאומיים ופעילות פרופסיונלית.

לאיגוד מספר חוגים פעילים:
החוג להרדמה מיילדותית – ד"ר אלכס יוסקוביץ, יו"ר
החוג לטיפול בכאב – ד"ר עידית בלן ולאחר בחירות ד"ר אליעד דיווידסון, יו"ר
החוג להרדמה קרדיווסקולרית – פרופ' גיורא לנדסברג שנבחר לקדנציה שניה, יו"ר
החוג להרדמת ילדים – ד"ר יעקב כץ ומחליפו לאחר בחירות, ד"ר מוסטפא סומרי, יו"ר
החוג להרדמה נויורוכירורגית וטראומה – פרופ' אלכס זלוטניק יזם את הקמת החוג החדש הזה והחוג זכה לברכת ההסתדרות הרפואית. בקרוב יערכו בחירות לוועד החוג.

לימודי המשך: כל החוגים יצרו פעילות ענפה של מפגשים מדעיים. מפגשים אלו הינם חופשיים לכל חברי האיגוד. אציין את החוג האובסטטרי שיזם מפגשים רבים, כולל הכנה לשלב ב', והשנה, יחד עם החוג להרדמת ילדים מקיימים את סדנת לימודי ההמשך. בשנה שעברה סדנת לימודי ההמשך התרכזה בתחום הקרדיווסקולרי ואורגנה על ידי החוג הק"ו. בסדנאות אלו משתתפים כ – 40 רופאים מומחים בהרדמה המגיעים לשלושת ימי הרצאות ואף נשארים ללון במלון בו נערך האירוע, מלון מעלה החמישה והשנה המלון בצובה.

הכנה לשלב א': בשלושת השנים האחרונות ערכנו סדנת הכנה לשלב א'. את הסדנא אירגנה ד"ר דפנה וילנר מהדסה עין כרם. היא השקיעה הרבה אנרגיה בארגון הסדנאות ברמה גבוהה ביותר, כאשר השנה עשתה זאת בסגנון של שאלות לבחינה שכיסו את כל החומר. 500 שאלות שדפנה וצוותה חיברו במיוחד לסדנא. התגובות היו מצויינות באופן יוצא דופן. תודתנו למרצים בסדנאות אלו וכמובן לדפנה.

כנסים של האיגוד: האיגוד עצמו קיים מספר מפגשים מדעיים, האחד עסק ביישום הסכמי השכר, כנס נוסף התקיים עם האיגוד לטיפול נמרץ, כינוס נוסף יועד להכרת מכונות ההרדמה החדשות, וכמובן קיים את הכנסים השנתיים. הכנסים החד יומיים השנתיים מתקיימים תמיד בחנוכה וזכו להצלחה עצומה, 500 איש המגיעים ביום אחד, עם תערוכה גדולה ושיתוף של גופים נוספים, כמו אחיות התאוששות, מזכירות וטכנאי הרדמה. בכנס האחרון שהוקדש לטראומה, השתתפו גם רופאי צה"ל. תודתי ליו"ר הכנסים, ד"ר מיכאל רודין ופרופ' אלכס זלוטניק על התוכנית המדעית העשירה. האיגוד קיים גם כנסים דו ותלת יומיים שנערכו בחסות חברות מסחריות ובראש ובראשונה חברת MSD, שבאופן מסורתי תומכת בצורה מאוד יפה בפעילויות האיגוד. תודתי לד"ר דינה אורקין שארגנה את התוכנית המדעית של הכנס בדן אכדיה ב - 2014.

פורום מנהלי המחלקות: הקשר עם המחלקות נשמר במפגשים של פורום מנהלי מחלקות. מפגשים אלו הם בעלי מעמד קריטי מבחינת חשיבותם. הם כוללים בדרך כלל דיונים בנושאים מדעיים ובנושאים פרופסיונלים. לעתים נערכים המפגשים במחלקות הפריפריה. במפגשים אלו דנים ומאמצים הנחיות קליניות חדשות ואסטרטגיות של הפעילות הפרופסיונלית.

הפעילות הפרופסיונלית: צרה היריעה מלתאר את מגוון הנושאים בהם דן וועד האיגוד. אציין מספר נושאים מרכזיים:

א. יישום הסכמי השכר: הסכם השכר כלל סעיפים רבים שלא פשוט היה לפרשם ולהתאימם לפעילות השוטפת. פה נהנינו מעזרתו הרבה של ד"ר לאוניד אידלמן, יו"ר הר"י, ומנהל מחלקת הרדמה בעצמו. כחלק מההכנה למפגשים אלו קיימנו סקרים בין מנהלי המחלקות על השפעת ההסכם על גיוס כוח אדם חדש, התקיימות של סעיפים, כמו ימי חופשה בגלל חשיפה לקרינה, שלא כל בי"ח הסכים לאמץ, הצורך בתקנים נוספים, ימי השתלמות, כוננויות שליש ונושאים נוספים. פנינו להר"י בכדי שמרצים הבאים להרצות במפגשי האיגוד, יחשב הזמן כיציאה בתפקיד, שהמתמחים והמומחים יקבלו את ימי ההשתלמות שהובטחו בהסכמים ועוד.

ב. התמחות בחלקיות משרה בהרדמה: הנושא אושר בחקיקה והינו פיילוט ל – 5 שנים. בעקרון, התוכנית מאפשרת התמחות בחלקיות משרה לרופאים הרוצים לבצע השתלמות נוספת במקביל, כמו ,PhD, רופא חוקר, פתיחת סטרטאפ, או אף אמא צעירה הרוצה להיות תקופה עם הילדים.  המתמחה מחוייב להשלים את הסילאבוס במלואו, אך אחוז העסקתו הוא על פי הזמן שעבד בפועל, לרוב, לפחות ¾ משרה. למרות שהתוכנית מציעה אלטרנטיבה אטרקטיבית להתמחות בהרדמה, היא נשקלה במספר קטן של מקרים ואומצה עוד פחות.

ג. החייאת ילוד: ביוזמת האיגוד הניאונטולוגי נעשה ניסיון של משרד הבריאות שאנחנו, הרופאים המרדימים נהיה אחראים גם על החייאת הילוד, משום שהרופאים המיילדים אינם מוכנים לבוא לכל ניתוח קיסרי אלקטיבי. הם רצו שכל מתמחה בהרדמה ישתתף בקורס להחייאת ילוד, שהם, הנאונטולוגים יוזמים תמורת תשלום. האיגוד שלנו התנגד לכך בתוקף ובמכתב שנשלח למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו נאמר בין השאר:
1. בעת ביצוע ניתוח קיסרי, אחריות הרופא המרדים הינה כלפי האישה העוברת את הניתוח.
2. כל פעילות אחרת, רפואית, משרדית, אדמיניסטרטיבית וכו', אסור שתסיט את תשומת ליבו של הרופא המרדים מהטיפול באישה ואסור שתמנע מהרופא המרדים אפשרות לעקוב אחר מצבה של האישה ולטפל בה בכל רגע נתון.
כל ההצעות, ההשערות וההנחיות שנשמעו בישיבת המועצה הלאומית לנאונטולוגיה ומיילדות ואשר לא עולות בקנה אחד עם שני העקרונות הנ"ל, אינן מקובלות עלינו ולא מחייבות אותנו.

ד. סדציה על ידי לא מרדימים: קצרה היריעה מלתאר את נפתלות המאבק, אך אתאר את ההתפתחויות האחרונות. האיגוד הסיר את חסותו מחוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא סדציה שלא על ידי מרדים. עוד בימי פרופ' פרל הודענו שללא איסור מפורש על שימוש בפרופופול לא נסכים לנאמר בחוזר. אני הודעתי למשרד הבריאות שהחוזר לא טוב ומסוכן לחולה ופרופ' גמזו אישר לי להציע שינויים לחוזר. עיקר השינויים שהוצעו היו בתחום אמצעי הבטיחות וההחייאה בקליניקה, אישור משרד הבריאות לכל קליניקה העוסקת בסדציה, נגישות לאלונקה, כולל במעלית. החתמת החולה על הסכמה מדעת בנושא הסדציה, שינוי מהותי באופן ההכשרה של הרופא שאינו מרדים, כולל לומדה אינטרנטית, קורס חובה ותירגול חובה בהחייאה ואינטובציה, מבחן ידע וקבלת תעודת הסמכה. שוב דרשנו לאסור שימוש בפרופופול בגלל הסיכון הגבוה בשימוש בו בידי מי שאינו מאומן ואין מלוא תשומת ליבו נתונה לחולה הישן. בעקבות פנייה זו כמה תת וועדה שדנה בנושא ויצא חוזר מעודכן, שכלל את רוב הדרישות, אך שוב בגלל העדר התייחסות לאיסור על שימוש בפרופופול לא הסכמנו לו והסרנו שוב את חסותנו מהחוזר.

ה. עוזר מרדים: הסוגיה של הכנסת מקצוע חדש פארא-רפואי של עוזר רופא לוותה בויכוחים נוקבים וקשים, עם דעות קיצוניות לכל צד והגישור עליהן לא היה פשוט וטרם הסתיים. הנושא טרם הוכרע משום שמשרד הבריאות עצמו מהסס על אופן הביצוע. המשרד חושש מחקיקה ולכן מנסה לקדם את הכנסת התפקיד דרך מתן אישור לביצוע פעולות מיוחדות למועמדים. משרד הבריאות מעוניין למצוא פתרון לסטודנטים שלמדו בחו"ל בעלי תואר MD שלא עברו את בחינת הרישוי הישראלית ולפאראמדיקים. לאור הלחץ הפוליטי שהופעל על משרד הבריאות בנושא הוקמה וועדה שדנה בנושא. אנחנו חזינו מראש לאן פני הדברים. ווועדת הקריטריונים דנה רבות בנושא. המלצותיה הגיעו לדיון בוועד. אלו שנגד הכנסת עוזרי מרדים מציינים את חששם שהתפקיד יגרום להפחתה ביוקרת המקצוע, כשטכנאים עושים את עבודתנו, דבר שיבריח מתמחים ישראלים מלהצטרף למקצוע. מנגד התומכים בהכנסת עוזר מרדים מדגישים את עבודתנו הכרוכה בישיבה ליד החולה במשך כל היום ולמשך שנים ארוכות, ועוזרי מרדים יכולים לעזור דווקא בקטע קשה זה ועצם המצאותם תהווה גורם אטרקטיבי למתמחים צעירים להצטרף למקצוע. החלטת הוועד הייתה שאנו בעד הכנסת המקצוע, הם יוכלו לעזור במרפאות קדם הרדמה, בהכנת תרופות מרכזית, בהכנת החולה לניתוח ולתפקד בחדרי ההתאוששות. אך, ההחלטה היא שעוזרי המרדים לא יוכלו להישאר לבד עם החולה בחדר. הם יתפקדו תחת מרדים בכיר והאחראי עליהם יהיה מנהל מחלקת ההרדמה.

ו. בחירת מרדים על ידי הביטוחים המשלימים: נושא זה היה נושא הדגל של פעילותינו מול משרד הבריאות ומנהלי בתי החולים, אך טרם נחלנו בו הצלחה. עמדתנו הובאה בהופעתנו בפני וועדת גרמן: אנו טענו כי זכותו של החולה במדינת ישראל לקבל את הטיפול הטוב ביותר, ומטופל אשר רכש ביטוח בריאות משלים או פרטי, רשאי לבחור את הרופא שלדעתו יטפל בו בצורה הטובה והבטוחה ביותר. ולכן, זכותו הלגיטימית היא לבחור גם את הרופא המרדים, שחשיבותו להצלחת הניתוח לא פחותה מחשיבותו מזו של המנתח. חשיבות ההרדמה לא נופלת מחשיבות הניתוח וחייו של החולה תלויים קודם כל ברופא המרדים. אנו טענו כי שלילת הזכות לבחור מרדים פוגעת באוטונומיה של החולה ויש בה פגיעה כפולה: גם בחולה וגם בחופש העיסוק של הרופא המרדים.
משרד הבריאות לא השיב באופן פורמאלי לפנייתנו זו, אך בדיונים שהתקיימו בנושא זה אצלם, הדעה לא הייתה חיובית. הסיבה העיקרית הייתה חששם מפני הגדלת ההוצאה הלאומית על בריאות. ובכן, בימים אלו באו מסקנות וועדת גרמן והראו שזה הדבר העיקרי שהצליחה בו הוועדה, להגדיל את ההוצאה הלאומית על בריאות. לאור המלצת הוועדה על ניסוח ביטוחי בריאות חדשים עם רובד בסיסי המאפשר בחירת רופא והתייעצות עם רופא, אנו מתכוונים לחדש את מאבקנו בנקודה זו ולו אף ביתר שאת. אנו שואפים שהאזרח יוכל לבחור הן ברופא המנתח והן במרדים. האזרח יוכל להשתמש בזכות ההתייעצות לביקור קדם ניתוח.

ז. מצוקת כוח אדם בהרדמה: נושא זה היה נושא הדגל בתקופת הוועד הקודם, הן משום שמצוקת כוח האדם הייתה בשיאה והן משום שהצדיקה מתן תוספות שכר ייעודיות להרדמה. מאז הסכמי השכר היו מחלקות שהצליחו מאוד בגיוס מתמחים, אך מחלקות בינוניות וקטנות עדיין סובלות ממצוקת כוח האדם. חלק ממנהלי בתי החולים מבינים שרופאים מרדימים הם מנוע הצמיחה של בית החולים ונתנו יד חופשית בגיוס מתמחים. מנהלי בתי חולים אחרים נצמדו לתקינה ואכן מחלקות ההרדמה, כמו בתי החולים, מדשדשים במקום. אנו ממשיכים במאמצינו להגדלת התקינה במחלקות ההרדמה והוספת תקנים, קיבלנו הבטחה ל - 28 תקנים נוספים ממשרד האוצר לשנת 2014, אך בימים אלו "התבשרנו" על דחיה ל - 2015. כמובן, שלא נשקוט ונדרוש הקדמה מיידית, במיוחד אם רוצים שהמלצות וועדת גרמן יוגשמו.

ח. ההתמחות בהרדמה: מספר נושאים עלו לדיון בקדנציה שלנו:
א. רצון המועצה המדעית לבטל את מדעי היסוד. הוועד שלנו התנגד בתוקף למגמה זו וביום עיון מכריע בנושא
זה, כחבר בוועדת ההתמחות הבעתי את דעת וועד האיגוד:
1. הרפואה במדינת ישראל מאבדת במהירות את צביונה המדעי. חינוך למחקר מתחיל בהתמחות.
2. למרות שמדעי היסוד אינם מנוצלים תמיד למחקר ברמה גבוהה, אך עדיין ברוב המקרים, נושאי המחקר הם רציניים ומביאים לפרסומים מדעיים. בתנאי המחקר הקיימים כיום במדינת ישראל וחוסר קשה במענקי מחקר תחרותיים, לרופאים הבכירים המנווטים את מחקר המתמחים, אין מקור טוב יותר לרופאים שיבצעו את המחקר בפועל. ביטול מדעי היסוד יפגע קשות בתשתית המחקר הרפואי במדינת ישראל, וישיג את איכות הרפואה לאחור באופן קשה ובלתי ניתן לחיזוי.
3. סביר להניח שששת החודשים של מדעי היסוד, באם יבוטלו, יגרמו לקיצור ההתמחות בפרק זמן זהה ולא למתן יותר זמן קליני למתמחה. היוזמה עשויה לבוא ממשרד הבריאות, דבר שיביא לדריסת רגל לא רצויה בתחום אחריותה של המועצה המדעית ולמנהלי המחלקות לא תצמח כל טובה מהמהלך.
4. המתמחים יראו בביטול תקופה זו פגיעה קשה בטיב ההתמחות וכהרעת תנאים ברורה ועשויים לפנות בתלונה למשרד הבריאות ולערכאות משפטיות כבג"צ.

אציין שבסיכום הדיון במועצה המדעית הורד הרעיון מן הפרק ורק הוסיפו אופציות לימודיות נוספות שניתן לעשותן במקום מדעי יסוד.

ב.  מנכ"ל משרד הבריאות ניסה להוליך מהלך של הארכת הזמן המוכר להתמחות של המחלקות הקטנות. הוועד חשב שכיוון זה מוטעה ובמכתב שהוצאנו למנכ"ל משרד הבריאות ציינו שהבעייה היא מהותית בשתי מחלקות בלבד.
הכרה חלקית בהתמחות בהרדמה נובעת מכך שהמתמחים נחשפים רק לחלק מהמקצועות הכירורגים בבתי החולים הקטנים. שגם המחלקות הכירורגיות הקיימות באותם בתי חולים אינן מבצעות מגוון ניתוחים חשובים בקוריקולום הכירורגי וההרדמתי. בנוסף, קיים הצורך בהתמחויות חובה, כמו הרדמה לניתוחי לב-חזה והרדמה נוירוכירורגית. אחוז המעבר בבחינות ההתמחות בהרדמה אינו מזהיר, ולאי החשיפה למגוון תחומי הרדמה יש משקל משמעותי. יש מנהלי מחלקות ומתמחים המעדיפים רוטציה ממושכת יותר במרכז גדול, מעבר למתחייב מההכרה המחלקתית, בכדי שמתמחיהם יחשפו לתחומים חסרים נוספים. הכיוון לפתרון הוא כפי שהמועצה המדעית והר"י חותרות לאחרונה, לתת הכרה בשתי מחלקות-אם למתמחה, כך שיוכל בתנאים מסויימים לנוע בין שתי המחלקות ולקבל התמחות טובה.
ג. המועצה המדעית החליטה לאפשר רוטציות קצרות. ועד האיגוד החליט שרוטציה בת חודש אינה יעילה כי היא מותירה כ - 15 ימי השתלמות לכל היותר, לכן החלטנו לאפשר 2 אופציות: 1. להשאיר את המצב הקיים של 2 סבבים בני שלושה חודשים. 2. לאפשר 3 סבבים בני חודשיים. החלטת הוועד אומצה לאלתר על ידי המועצה המדעית ותקפה מהיום.
ד. בימים אלו נעשית עבודת מטה על ידי תת וועדה בראשות פרופ' יהודה גינוסר לשינויים ועדכונים בסילאבוס ההתמחות בהרדמה. סיכומים צפויים בקרוב ואלו יישלחו לקבלת אישור בוועדת ההתמחות של המועצה המדעית.

ט. סריקת ארכיב האיגוד: ארכיב האיגוד היה מאוחסן במשך כל השנים בארגזים. ארגזים אלו נדדו ממזכיר איגוד אחד למשנהו במשך כל השנים. אנו העברנו את הארכיב לבניין הר"י ובחודשים האחרונים גייסנו סטודנטית הבקיאה בהלכות ארכיבאות ואנו סורקים את כל החומר שהצטבר, מנפים חומרים חסרי חשיבות, ומסדרים את כל החומר תחת כותרות זהות לפי קדנציות של הוועד. הרבה חומר חשוב שקשור להסטוריה של האיגוד כבר נתגלה ומייד עם סיום עבודת הסריקה יועלה החומר לאתר האיגוד ויתאפשר לכל אחד לעיין בו.

י. אתר האיגוד: בחודשים האחרונים עבר אתר האיגוד לחסות של חברה מקצועית שתנהל את האתר, "רשת רפואה". לאחר הטמאת כל החומר יקבל האתר גם פנים חדשות מבחינת צורה, יהיה בו אזור לקהל הרחב ואזור לחברי האיגוד המוגן על ידי סיסמא. המון חומר הצטבר שאנו מחכים להשלמת האזור המוגן בכדי להעלותו, כמו הרצאות מוקלטות ומצגות אקדמיות, כך שבחודשים הקרובים אתר האיגוד צפוי לקבל פנים חדשות ודינאמיות.

יא. פעילות בין לאומית: האיגוד נמצא בקשר טוב מאוד עם 3 גופים מרכזיים: האיגוד אירופאי, ה –   ESA בו אנו חברים, האיגוד העולמי, ה – WFSA בו אנו חברים והאיגוד האמריקאי, ה – ASA. רבים מחברינו משתתפים בתת הוועדות המדעיות של ה – ESA בתחומי הרדמה שונים, מספר רופאים מרדימים זכו למענקי מחקר מטעם ה - ESA, גזבר האיגוד הוא ד"ר יוסף ויצ'ילבסקי, נציג ישראל במועצה הינו ד"ר אמיר לביא, אני חבר ב – EBA, הבורד הדואג לתחומי החינוך וכן מייצג את האיגוד ב – NASC, הגוף המאחד את האיגודים המדינתיים החברים ב – ESA. אך, מעל הכול, עלינו לברך את חברנו, ד"ר זאב גולדיק, שנבחר לנשיא ה - ESA החל מינואר 2016. זאב הינו כרגע יו"ר של הגוף החשוב של הדיפלומה האירופאית בהרדמה (EDA), המארגנת את הבחינות האירופאיות ונשיא הגוף העליון של הדיפלומה האירופאית בכלל מקצועות הבריאות, כך שבחירתו ברוב גדול היתה בזכות ואנו מאחלים לו הרבה הצלחה.

ב – WFSA הננו שותפים בתרומת מכשירי מד סטורציה למדינות פחות מתקדמות, פרוייקט ה -  Life Box, ומחלקת ההרדמה של בית החולים וולפסון, בראשות פרופ' טיבי עזרי משמשת מרכז איזורי לחינוך רופאים מאפריקה ומארצות מזרח אירופה לשעבר.
ב – ASA יצרנו קשרים מיוחדים עם איגודים שונים כמו האיגוד הקרדיווסקולרי, הנוירו הרדמתי ואחרים, ולפני שנה קיימנו פאנל ישראלי במסגרת הכנס השנתי, Anesthesiology 2013, עם 4 מרצים ישראלים.

סיכום זה מייצג רק חלק קטן מפעילות בת שלוש שנים של הוועד הנוכחי. אני חושב שבתחומי החינוך והפעילות המדעית והמקצועית השיג הוועד הישגים יפים. הנני מודה לכל חברי הוועד ולמנהלי המחלקות שללא עזרתם הפעילה והמתמדת ושיתוף הפעולה הפורה לא היינו מגיעים להישגים אלו.

שלכם,
פרופ' בני דרנגר
יו"ר האיגוד